איזון בין חמדנות לפחד

כאיש עסקים לשעבר, ביינאי מבין את הגורמים שהובילו למשבר, אך לא שותף לתחזיות השחורות שצפו את קץ הקפיטליזם. "אני חושב שהשווקים הפיננסיים והשיטה הקפיטליסטית מתבססים על איזון בין שני אינסטינקטים אנושיים בסיסיים: חמדנות ופחד. כשיש איזון בין חמדנות לפחד, השווקים פועלים היטב.

"במשך זמן רב נטה המאזן לטובת החמדנות, וכשהדבר נהפך למוגזם נטתה המטוטלת חזרה לפחד קיצוני, כך שיש מעט אמון בשווקים. כעת מתנהל תהליך של בניית אמון, במעורבות ממשלתית גבוהה, כך שהאמון יחזור והקפיטליזם יעבוד, אך זה ייקח זמן ויגבה מחיר כבד.

"אני מודאג מהסכנות של ההתערבות הממשלתית הגבוהה בשווקים - כמו אינפלציה ופגיעה במגזר הפרטי בעקבות ההצפה של השוק באג"ח ממשלתיות. לכן אנו מנסים להפחית את הגירעון התקציבי, במקום להגדיל אותו כמו מדינות אחרות".

על אף הנפילה הקשה שחוותה הונגריה, ביינאי אופטימי. "אפילו בעיצומו של המשבר, היו חברות שהחליטו להרחיב את פעילותן בהונגריה, כמו וודאפון ודיימלר", הוא אומר. "הונגריה נהפכת לחברה של מחקר ופיתוח. האיחוד האירופי החליט באחרונה למקם את מטה המחקר והפיתוח שלו בבודפשט, כך שאנחנו נהפכים למרכז של חדשנות.

"יש יותר מ-30 חברות בינלאומיות שמחזיקות כיום במרכזי מחקר ופיתוח בהונגריה. נציגי קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, שביקרו בהונגריה במאי, אמרו שהתוכנית שלנו לפתרון המשבר היא מהנועזות באירופה. אין לי ספק שהיא תחלץ את המדינה ותחזיר אותה למסלול של צמיחה".

חושש מהרדיקלים

אבל יש דבר אחד שממנו ביינאי חושש במיוחד, אולי אפילו יותר מהמשבר הכלכלי, והוא עלייתו של הימין הקיצוני בהונגריה ובאירופה. בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי זכתה המפלגה הימנית-קיצונית יוביק (Jobbik) - או "התנועה למען הונגריה טובה יותר" - בשלושה מושבים. המשמעות היא שכ-500 אלף הונגרים הצביעו בעד המפלגה בעלת העמדות הגזעניות, הרדיקליות והאנטי ישראליות.

עלייתה של יוביק, כחלק ממגמה של עליית הימין הקיצוני בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי, נבעה במידה רבה משיעור ההצבעה הנמוך בבחירות, כ-35% בלבד. "אני מודאג מאוד מתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, שבהן יוביק זכתה לתמיכה של 15%", מודה ביינאי. "כמובן ששיעור ההצבעה היה נמוך מאוד, ואנו חלק ממגמה כוללת באירופה, אך עדיין עלינו להיות מודאגים.

"האידיאולוגיה של יוביק היא גזענית ואנטי דמוקרטית, וקראתי לכל המפלגות בהונגריה להתנגד בתקיפות למפלגה ולבודד אותה מבחינה פוליטית. העמדות האלה מידבקות, ועשויות לסכן את הדמוקרטיה כולה".

באביב 2010 ייערכו הבחירות בהונגריה וביינאי יסיים את תפקידו. "כשאירופה לא תהיה במשבר, לא יהיה צורך במנהלי משברים", אומר ביינאי. "פוליטיקאים שנבחרו בבחירות הם שצריכים למשול במדינה, אבל כעת מדובר במצב ייחודי בהונגריה ובעולם כולו. באופן אישי, הייתי רוצה לחזור בעוד שנה לחיים האזרחיים".

ומה תעשה לאחר שתפרוש? תחזור לעולם העסקים?

"קודם כל אנוח", הוא אומר בחיוך. "יש לי שלושה ילדים שלא ראו אותי הרבה זמן ובקושי זוכרים איך אני נראה,

כך שאני רוצה לבלות עמם. בכל מקרה, לא אתמודד בשנה הבאה על ראשות הממשלה".

הרפורמות של ביינאי

העלאת המע"מ מ-20% ל-25%

העלאת גיל הפרישה לגמלאות מ-62 ל-65

הטלת מס שנתי בשיעור 0.25%-0.5% על נדל"ן

קיצוץ 50% משכרם של חברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות

הבטחה לקצץ 400 מיליארד פורינט (כ-2 מיליארד דולר) מתקציב המדינה ב-2009 ו-900 מיליארד פורינט ב-2010

הפחתת הגירעון לכ-2% מהתמ"ג

הורדת שיעור מס ההכנסה במדרגת המס הנמוכה מ-17% ל-15%

העלאת מדרגת המס העליונה מ-1.9 מיליון פורינט ל-5 מיליון פורינט (25,582 דולר)*

הורדת שיעור מס ההכנסה במדרגת המס העליונה מ-36% ל-32%

*ב-2011 היא תועלה ל-15 מיליון פורינט

אמון המשקיעים משתקם

החודש עשתה הונגריה צעד עצום ליציאה מהמשבר, כשגייסה מיליארד יורו בשווקים הבינלאומיים

קשה להפריז בחומרת המשבר שעברה הכלכלה ההונגרית מאז ספטמבר 2008, אז קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, המשבר הפיננסי העולמי הסלים והמשקיעים הזרים נמלטו מהשווקים המתעוררים. הפורינט ההונגרי צנח ב-28% מול היורו, והתייקרות ההלוואות הזרות הובילה לעלייה מפחידה בשיעור שמיטות החוב בהונגריה. הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ומהאיחוד אירופי הצילו את הכלכלה מקריסה. רק באפריל יכולה היתה הונגריה לחדש את הפעילות בשוק האג"ח הנקובות בפורינט, לאחר חצי שנה של קיפאון.

החודש עשתה הונגריה צעד עצום לקראת יציאה מהמשבר, כשהצליחה לגייס מיליארד יורו (1.4 מיליארד דולר) באמצעות הנפקת אג"ח בשווקים הבינלאומיים - ההנפקה הבינלאומית הראשונה של המדינה מאז יוני 2008. ההנפקה העידה על חזרתו של אמון המשקיעים בכלכלות מזרח אירופה ומרכזה, והתאפיינה בביקוש גבוה במיוחד מצד משקיעים זרים, שאותם פיתתה הממשלה באמצעות תשואה של 6.79% לאג"ח לחמש שנים.

"הביקוש היה לא ייאמן, מעולם לא ראינו רמת עניין גבוהה כל כך", אמר הממונה על האג"ח הממשלתיות במדינה, לזלו בוזאס. הביקוש להנפקה היה 2.9 מיליארד יורו, כמעט פי שישה מ-500 מיליון היורו שתיכננה בתחילה הממשלה ההונגרית לגייס, ופי שלושה מסך האג"ח שהונפקו, עדות להצלחתו של ביינאי להשיב את אמונם של המשקיעים הזרים. "הונגריה החזירה לעצמה את האמינות. אם התנאים הנוכחיים בשוק יימשכו, נוכל לממן את עצמנו ללא עזרה נוספת מקרן המטבע הבינלאומית", הכריז שר האוצר ההונגרי, פיטר אוצ'קו, לאחר ההנפקה המוצלחת.

הפורינט הצביע אף הוא בעד מדיניות הממשלה, וזינק ב-17% מול הדולר וב-8% מול היורו בשלושת החודשים האחרונים - הביצועים הטובים ביותר מכלל המטבעות בשווקים המתעוררים. מחירי החוזים לביטוח נגד חדלות פירעון של הונגריה (CDS), שזינקו בחדות בשיאו של המשבר העולמי, נחתכו בקרוב לחצי מאז מארס.

למרות העובדה שהאג"ח ההונגריות היו האג"ח הממשלתיות בעלות הביצועים הטובים בעולם ביולי, להונגריה עדיין אין יותר מדי סיבות לשמוח. המדינה עוד רחוקה מיציאה מהמשבר. מרבית האנליסטים מעריכים כי כלכלת המדינה תיסוג ב-6.7% בשנה ותזדקק לחבילת סיוע נוספת מקרן המטבע הבינלאומית, שוק האג"ח המקומי עדיין סובל מבעיות נזילות ועוד לא חזר לתפקוד מלא - וביינאי הודה כי יידרשו קיצוצים כואבים נוספים כדי לעמוד ביעדי הגירעון השנה.

עד כה התחייב ביינאי לקצץ 1.3 טריליון פורינט (6.7 מיליארד דולר) מתקציב המדינה בשנתיים הקרובות, כדי לעמוד בתנאי ההלוואות הבינלאומית שקיבלה הונגריה מקרן המטבע ומהאיחוד האירופי. הקיצוצים הכואבים של ממשלת ביינאי כוללים, בין השאר, צמצומים בפנסיות ובבונוסים במגזר הציבורי וצמצום דרסטי של 50% בשכרם של חברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות, בקצבאות אמהות ובתחבורה הציבורית, בנוסף להעלאת המע"מ לרמה של 25%. ההפחתה במס ההכנסה, החדה ביותר זה שני עשורים, לעומת זאת, נועדה לפי ביינאי "לתגמל את העובדים שסוחבים את המדינה על כתפיהם", כפי שאמר לאחרונה בראיון למגזין הונגרי.

סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פור'ס (S&P) מחזיקה בדירוג של -BBB על כלכלת ההונגריה, דירוג ההשקעה הנמוך ביותר, עם תחזית דירוג שלילית, בעוד שסוכנות הדירוג פיץ' מחזיקה בדירוג BBB להונגריה, שתי רמות בלבד מעל רמת אג"ח זבל. שלושת החודשים הראשונים של ביינאי בתפקידו היו סוערים, ונראה שהם רק

הקדמה לטלטלות הצפויות לו ולהונגריה בשנה הקרובה.

אשר שכטר

הישראלים זיהו את הפוטנציאל ההונגרי

עיקר פעילותם של יזמים ישראלים בהונגריה מתרכז בתחום הנדל"ן. החברות הגדולות שפעילות במדינה הן פלאזה סנטרס, שבשליטת אלביט הדמיה של מוטי זיסר; GTC פולין מקבוצת קרדן של יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר; נאנט נדל"ן של קבוצות ברונפמן, פישר וכצנלסון; סנטרל יורופיאן אסטייטס (CEE) של יולי עופר; אטלס השקעות של רוני יצחקי, רפי ברבר ונועם לניר; אפריקה ישראל של לב לבייב; ושיכון ובינוי של שרי אריסון.

זיסר זיהה כבר ב-1996 את הפוטנציאל העצום שבמרכזי סחר ובידור בהונגריה, והקים 17 קניונים במדינה עד 2007. הוא מימש חלק ניכר מהקניונים לפני פרוץ המשבר בשווקים: לפני חמש שנים מכרה פלאזה סנטרס 12 קניונים לקלפרס הצרפתית תמורת 280 מיליון יורו. שנה לאחר מכן מכרה החברה ארבעה קניונים לחברת דאוני דיי הבריטית תמורת 55 מיליון יורו, וב-2007 מכרה בעסקת ענק את קניון ארנה שבבודפשט תמורת 387 מיליון יורו לקרן השקעות בריטית.

כיום מעורבת פלאזה סנטרס בהקמת פרויקט גדול של מלון ובתי קזינו באי אובודה שעל נהר הדנובה, בהשקעה מצטברת של כ-1.3 מיליארד יורו (חלקה של פלאזה בפרויקט הוא כ-30%).

נאנט נדל"ן מעורבת ב-12 פרויקטים בתחומי הבנייה למגורים והנדל"ן המניב, בהשקעה של כ-800 מיליון שקל. GTC פולין מקימה 11 פרויקטים למגורים ולנדל"ן מניב בהשקעה של 650 מיליון שקל. CEE מחזיקה במלון הפאר מרידיאן בבודפשט וכן בפרויקטים למגורים ולמשרדים.

בעקבות קריסת שוקי הנדל"ן במרכז אירופה ובמזרחה, סגרו מרבית המוסדות הפיננסיים את ברזי האשראי למימון פרויקטים קיימים וחדשים בהונגריה. בעקבות כך, נאלצו החברות להאט את קצב התקדמות הפרויקטים, ובשל כך להנמיך את התחזיות להכנסות ולרווחים בשנים הקרובות.

מיכאל רוכוורגר